האם קרב הכשפים בין יהוה לאלוהי מצרים היה מבחן אלוהות או הצגת כוח פוליטית?

בפרשת וָאֵרָא אנו עדים למאבק בין יהוה לבין אלוהי מצרים, מאבק שמוצג בטקסט התנ"כי כהתמודדות של כוחות על-טבעיים. המטרה? להוכיח לעם ישראל ולמצרים מי האל האמיתי. אבל האם מדובר רק במבחן אמונה, או שמא יש כאן גם היבט פוליטי ותרבותי רחב יותר?

מה קורה בפרשה?

במהלך הפרשה יהוה מפעיל לחץ מתמשך על פרעה באמצעות מכות מצרים הידועות, תוך שהוא שולל ממנו את חופש הבחירה כדי להשיג את מטרתו. מצרים מגיבה באמצעות החרטומים, המכשפים שמנסים להוכיח כי גם לאלים שלהם יש כוח דומה, והם אכן מצליחים בתחילה להפוך מים לדם ולהביא צפרדעים. אך בנקודה מסוימת – הם נכשלים.

האם מדובר בסיפור היסטורי או במיתוס ספרותי? על פי המחקר המקראי, הטקסט שואב השראה מאמונות ומנהגים מצריים, כולל שימוש במטה הקסמים ובליה של נחשים כסימן לכוח אלוהי.

המשמעות האמיתית של שם יהוה

לפי פרופסור ישראל קנול, שמו של יהוה נובע משורש ערבי שמשמעותו "תשוקה" או "עיווי". מדובר באל שהופיע לראשונה במדיין, אזור דרומי לערבה, ומכאן התפשט אל העם הישראלי. במילים אחרות, יהוה אינו תוצר מקומי עברי, אלא אימוץ של פולחן קדום מחוץ לכנען.

שאלות למחשבה:

• האם יהוה היה אחד מרבים, או שמא פולחן המונותאיזם התפתח מאוחר יותר?

• כיצד השפיעו הסיפורים המצריים על עיצוב זהותו של יהוה?

  
  

חרטומי מצרים – כהנים או מכשפים?

החרטומים, כהני הדת המצריים, לא היו שרלטנים כפי שמקובל לחשוב, אלא אנשים בעלי ידע נרחב בקסם דתי ואלכימיה. הם פעלו על פי אמונה ב"חקה" – כוח קוסמי המסוגל לשנות מציאות. התורה מתארת אותם כאנשי מקצוע מיומנים, המסוגלים לבצע את רוב הניסים שביצעו משה ואהרון, עד לנקודת שבירה שבה יהוה גובר עליהם.

אז מה ההבדל בין נס לכישוף?

בעיני המחברים התנ"כיים, כל מה שקשור ליהוה הוא נס קדוש, ואילו פעולותיהם של כהני מצרים נתפשות ככישוף פסול.

מה ניתן ללמוד מזה כיום?

החינוך הדתי בישראל ממשיך ללמד את סיפור מכות מצרים בצורה חד-ממדית, תוך השמטת ההקשרים התרבותיים וההיסטוריים הרחבים. סיפורי ההפליה בין ישראלים למצרים מלמדים ילדים פרשנות של עליונות דתית ואתנית, בעוד שהמציאות מורכבת הרבה יותר.

קריאה לפעולה:אנו מזמינים אתכם לצפות בפרק המלא בערוץ שלנו ולשתף את המחשבות שלכם בתגובות.

צפו בפרק המלא כאן: https://youtu.be/n70fpUkvUkI