מה אם הייתי אומר לכם שהשניים שהכי תרמו לזינוק המטורף של איראן לעבר נשק גרעיני – הם דווקא שניים שטענו שהם מגִני ישראל הגדולים?

ומה אם הייתם מגלים שההזדמנות ההיסטורית להפסיק את מירוץ הגרעין של איראן – בוטלה בהחלטה מטופשת של שני נוכלים, אחד עם שיער סגול והשני צבוע כתום?

​

בפרק 182 של על אמונות ותוצאותיהן, דניאל אדר חושף את הקשר הישיר בין ההחלטות והעצות של בנימין נתניהו לבין הפיכתה של איראן למדינת סף גרעינית. לא מדובר פה בניתוח היפותטי – אלא בציטוטים, עובדות, והשלכות שניתן לראות ולמדוד.

​

הפרק עוקב אחרי שני מהלכים היסטוריים שעיצבו את המציאות הביטחונית של המזרח התיכון: פירוק עיראק של סדאם חוסיין ב- 2003 - האוייבת הגדולה של איראן והבלם העיקרי נגדה באזור - והיציאה מהסכם הגרעין עם איראן ב-2018, ששיחררה את משטר האייתולות לריצה חסרת תקדים לפצצה גרעינית. שני המהלכים הקטסטרופלים האלו התרחשו בעקבות "עצה אסטרטגית" של נתניהו לנשיאים רפובליקנים – ג'ורג' וו. בוש ודונלד טראמפ.

​

מה הקשר בין "מזרח תיכון חדש" ו״ניו אייג׳ באזור״ כפי שהבטיח נתניהו לבין התוצאות בפועל של עצתו: התחזקות דאע״ש והרחבת ההשפעה האיראנית?
איך דווקא ההפרה החד-צדדית על ידי ארה״ב של הסכם הפיקוח הקפדני על תוכנית הגרעין של איראן – הובילה את האיראנים הכי קרוב אי פעם לפצצה?
והאם ייתכן שהאיראנים צריכים לשלוח פרחים לנתניהו וטראמפ – על התרומה שלהם ליכולת גרעינית איראנית?

​

הפרק מציג גם ניתוח היסטורי של ההסכם הבינלאומי JCPOA - הישגו הגדול של ממשל אובמה, שטאמפ לא הצליח אפילו להתקרב אליו. דניאל מפרט את התנאים, המגבלות, והפיקוח שמנעו לחלוטין כל התקדמות צבאית של איראן - עד שנתניהו הצליח לשכנע את טראמפ לבטל את ההסכם, תוך התעלמות מוחלטת מכל ראשי מערכת הביטחון הישראלית.

​

נדון גם בתוצאות המתועדות של תקיפות צבאיות נגד אתרי גרעין איראניים, לפי מקורות מודיעין אמריקאיים, ונשאל: האם כל זה קרה בעיתוי הנוכחי "למען ביטחון ישראל" – או כדי להרוויח כותרות ולברוח ממשפט פלילי?

​

ואם כל זה לא מספיק, נגלה כיצד טראמפ – העבריין הסדרתי המורשע שנמלט בעצמו ממשפטים חמורים נוספים – ממשיך לתקוף את מערכת המשפט הישראלית כדי "להציל את ביבי" מעשיית צדק עימו, תוך איום בהפסקת הסיוע הביטחוני לישראל.

​

הפרק שואל שאלות קשות, מסיר את שכבות ההונאה, ומחבר בין אידיאולוגיה, מניפולציה פוליטית, וטעויות טראגיות בהיסטוריה של ישראל. כי כמו שדניאל אומר: לאמונות יש תוצאות – לפעמים אפילו תוצאות גרעיניות.