באילו עולמות תוכן שקועים בחורי הישיבות תחת האצטלה של ״לימוד תורה״? מה קורה כשהלימוד הזה מתנגש חזיתית עם ערכי המוסר הבסיסיים והאוניברסליים ביותר? רוב זרמי היהדות האורתודוקסית מאמינים בתפיסה ש״לימוד התורה״ הוא ערך עליון, ללא קשר להשלכותיו. איך זה קרה לנו? תפיסה זו באה לידי ביטוי באמרות כמו "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות" (מגילה ט"ז, ע"ב). כן, קראתם נכון - לשבת וללמוד גמרא חשוב יותר מלהציל חיים! ומה באמת הם לומדים שם, שבגינו מצהירים "למות ולא להתגייס?" אלפי צעירים מקדישים את שנותיהם לטקסטים שערורייתיים מוסרית שיוצרים נזק עמוק להתנהגותם בחייהם האישיים והציבוריים. לא לומדים רק תפיסות מגוחכות על עולם הטבע, גם תכנים חמורים מוסרית: היחס לאישה, כרכושו של האב לפני נישואיה ושל הבעל לאחר מכן. היחס לגויים: אינם נכללים בהגדרה של אדם ואין צורך להציל את חייהם. ענישה גופנית ועונשי מוות. מלחמת חורמה נגד כל תופעה של הומוסקסואליות, שונות מגדרית ומיניות. עבור בחור ישיבה שניזון מהתלמוד, כדור הארץ הוא עדיין מרכז היקום והריון של נחש נמשך שבע שנים. "הבא על הקטנה":  אחת הדוגמאות לפער בין המוסר האוניברסלי לערכי התלמוד והישיבות. "בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה (בעילה)... פחות מכן, כנותן אצבע בעין". רש"י: "הבתולים של פחות מבת שלוש - חוזרין". גם הרמב"ם: "ְאִם הָיְתָה פְּחוּתָה מגיל שלוש הֲרֵי שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין, שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ בִּיאָה. כן, האונס תינוקת הקטנה מגיל 3, פטור מעונש. יישום מוסר זה היה גורם לכולנו להתקשר מיד למשטרה! איזו תודעה מייצר הלימוד הזה? עם אילו תפיסות הוא מגיע לחיי נישואים ומשפחה, לגידול הילדים, ליחס לאחר? ללימוד תורה מסוג זה יש משמעות אכזרית: 63% מהילדים המטופלים בשל פגיעה מינית הם דתיים וחרדים - שיעור הגבוה פי 1.4 מחלקם באוכלוסייה. הסיכון של בנים בחינוך הממלכתי־דתי להיות מטופלים על פגיעה מינית גבוה פי 4 מבנים בחינוך הממלכתי. התמונה מחריפה באזורים עם ריכוז גבוה של אוכלוסייה דתית: ביו״ש מתגוררים 21% מהמטופלים בגין פגיעה מינית, אף שרק 7% מילדי ישראל גרים שם. שיעור המטופלים שם גבוה פי 4.3 מיתר המחוזות. זה מעלה שאלות קשות על מערכת החינוך הדתית והחרדית, והקשר בין ״לימוד התורה״ הזה והשכיחות הגבוהה של עבירות מין. הגיע הזמן להגדיר מחדש את ערך ״לימוד התורה״, עבור מדינת ישראל שמממנת אותו! האם יש מישהו שחושב שסביר שחייל מסכן את חייו בעוד אחיו פטור כדי ללמוד על "הבא על הקטנה"? בכל יום מדינת ישראל מאפשרת ומקדמת בהשקעות עתק לימודי תכנים, שחלק ניכר מהם גורם לכיוון פגיעה חמורה בחוק, במוסר ובשלום החברה. האם מותר לנו מוסרית להמשיך לשתוק, לממן ולעודד בשתיקתנו את מה שמכונה בחברה החרדית "לימוד תורה"? חשוב לומר בפה מלא: יש הרבה חלקים מהתורה לדורותיה שחייבים להשמיט מתוכנית הלימודים בישיבות! זהו עיוות שתחילתו בטעות איומה של דוד בן־גוריון והמשכו בהחלטה אומללה של ממשלת בגין שפרצה את ההגבלות המספריות. המצב הקיים הוא לא באמת אופציה אפשרית, לא מוסרית ולא קיומית. אותו עולם של "תורה לשמה" הפך לסכנה שמאיימת על כלל החברה הישראלית ועל היהדות עצמה. כשאני רואה נער חרדי נכנס לישיבה אני מזכיר לעצמי "מה אתה רוצה ממנו? הוא פשוט 'תינוק שנשבה'".

צפו למטה או האזינו כאן